עו"ד פלילי לשירותך חייג/י 053-9428444

אנחנו זמינים גם עכשיו!

הגנה עצמית במשפט פלילי

זכות האדם להגן על כבודו, גופו ורכושו הינה זכות בסיסית המהווה חלק מהזכות לכבוד והזכות לקניין. ביטוי לזכות זו במשפט הפלילי הוא בקיומה של הגנת "הגנה עצמית" העומדת לאדם אשר ניצב בפני מעשה תקיפה כלפיו ונאלץ להתגונן באמצעים שונים על מנת לעצור את התקיפה. הצידוק של הגנה עצמית מופיע אף במשפט העברי וההגנה קיימת בשיטות משפט רבות בעולם.

החריג של הגנה עצמית קבוע בסעיף 34י לחוק העונשין. על פי הסעיף, אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית לפגיעה בחיי האדם, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו. כלומר, ההגנה חלה גם אם נשקפה סכנה לאדם אחר ולא לתוקף. אולם, כאשר אדם הביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה, או שידע כי המתקפה צפויה להגיע, לא חל הסייג של הגנה עצמית. סעיף 34טז לחוק קובע כי סייג ההגנה העצמית לא חל כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה. כך למשל, כאשר אדם מבוגר הודף באמצעות כלי נשק חם תקיפה של קטין שנעשתה ללא כלי נשק.

בשנת 2008 תוקן חוק העונשין והוסף סעיף 34י1 שעוסק בהגנה עצמית של בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי. הסעיף הוסף בעקבות פרשת שי דרומי. שם, היה מדובר בחקלאי מחוות בודדים בנגב, שירה בשני פורצים שחדרו למשקו החקלאי. אחד מהם נהרג והשני נפצע. במשפט, דרומי זוכה מעבירת ההריגה בשל טענת ההגנה עצמית. בעקבות האירוע, תוקן חוק העונשין. על פי סעיף 34י1, אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית מגורים, בית עסק או משק חקלאי מגודר, שלו או של זולתו בכוונה לבצע עבירה. אולם, אם המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין או שהאדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה לשטחו, תוך שהוא צופה מראש את התפתחות הדברים, ההגנה לא תחול.

תלוי בנסיבות המקרה

ההכרעה במקרים של הגנה עצמית הינה קשה ותלוית נסיבות. על בית המשפט לאזן בין האינטרס של הגנה על קורבן התקיפה האלימה לבין שמיר על שלטון החוק ועל הסדר הציבורי. לכן, יש לבדוק האם התקיימו מספר מרכיבים במקביל. הרכיב הראשון הינו הדרישה כי המעשה נעשה לשם הדיפת התקיפה באופן מיידי. כלומר, מדובר בתקיפה שאסורה על פי חוק ומחייבת התגוננות ללא שהות.

אולם, אין הכרח כי המותקף ימתין עד להתרחשות התקיפה בפועל לשם התגוננות וניתן לבצע פעולת תקיפה מוקדמת. המרכיב השני הינו קיומה של סכנה צפויה, מוחשית וממשית לחיים, לגוף ולרכוש המותקף או זולתו. במידה והסכנה הינה רחוקה וערטילאית, לא מתקיים רכיב זה ומעשה ההתגוננות עלול לעלות לכדי הרשעה בעבירה פלילית. הרכיב השלישי הינו נחיצות. המעשה צריך להיות נחוץ מבחינה איכותית. קרי, היעדר אמצעים מועילים אחרים, פחות פוגעניים לשם התגוננות. בנוסף, ישנה נחיצות כמותית. כלומר, קשר בין מידת הסכנה שהייתה למותקף לבין עוצמת הכוח בה הוא השתמש. בנוסף, קיימת מגבלה של סבירות והיעדר קיומה של התנהגות פסולה מצד המותקף טרם התקיפה.

למשל, בת"פ 28/08 מדינת ישראל נ' סאמי שיבלי, זוכה הנאשם מעבירת ההריגה וחבלה בכוונה מחמירה מכוח הסייג של הגנה פלילית. בתאריך 8.3.08 יצא הנאשם מביתו ליישוב סמוך על מנת לפגוש במכר. הוא הגיע במכוניתו עד קצה הישוב בהתאם להנחיות הטלפונית והחל לחפש את בית המכר. אז, נאמר לו כי הוא לא גר בסביבה. הנאשם פנה לשוב לרכבו והותקף על ידי שלושה גברים. בתגובה, הוא שלף אקדח וירה שש יריות לעבר התוקפים. אחד מהם נהרג והאחרים נפצעו קשה. בית המשפט פסק כי היריות נורו להגנה עצמית והפעולה הייתה סבירה בנסיבות העניין.
 

הסתבכת בפלילים?
זומנת לחקירה במשטרה?
זומנת למתן עדות?
קבלת כתב אישום?
מחפש עורך דין פלילי?
מלא פרטים ונחזור אליך בהקדם!
שם מלא
איזור מגורים
דוא"ל
טלפון
סיבת פנייה

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

הגנה עצמית במשפט פליליהימנעות מהרשעה פלילית, אימתי?

לעו"ד פלילי חייג/י 053-9428444




Powerd by traffico LTD