עו"ד פלילי לשירותך חייג/י 053-9428444

אנחנו זמינים גם עכשיו!

עבירת האיומים

כיצד מגדיר חוק העונשין את עבירת האיומים?

עבירת האיומים מוגדרת, מבחינה נורמטיבית, בסעיף 192 לחוק העונשין. להלן לשון החוק:

"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".

מהם יסודות העבירה?

עניין לנו בעבירה התנהגותית – מטרתית הכוללת יסוד עובדתי ויסוד נפשי. היסוד העובדתי כולל שני רכיבים , האחד, התנהגותי (המעשה) - "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה בגופו... או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר" , והשני, נסיבתי – "שלא כדין".

מעשה האיום צריך להיות כלפי אדם, ושיהיה ממשי ורציני, ולהבדיל מאיום סרק, שאין מאחוריו כוונה לממשו. אין המדובר באמירה או באזהרה מותרת. מבחן האיום הוא אוביקטיבי, של האדם הסביר. באיום יש, למעשה, משום הטלת פחד או אימה מפני רעה צפויה, שיש בה לפגוע באחד הערכים , המוגנים והמפורטים באיסור הפלילי עצמו, והם בעיקר "השלווה הנפשית, הבטחון וחירות הפעולה של הפרט.

מה בין איום לאזהרה?

לעניין טיב האיום , סוכמה ההלכה בפרשת ע"פ 103/88 ליכטמן, שם עמ' 384 , כדלקמן:

"...הרכיב הראשון הוא האיום עצמו. זו התנהגות, בדרך כל שהיא, העלולה לנטוע בליבו של אדם רגיל פחד או חרדה. המבחן לקיומו של רכיב זה הוא אובייקטיבי... לעניין זה יש להבחין בין איום לבין מתן אזהרה או עצה. כאשר ראובן מזהיר את שמעון מפני פגיעה אפשרית בו, אין לומר, כי ראובן מאיים על שמעון. קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדוייק. דומה , כי ניתן להעזר במבחן העזר הבא: האם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה שעליה הוא מתריע? אם התשובה היא בחיוב – הדובר שולט על התממשות האזהרה - יש לראותו כמאיים , ולא אך כמזהיר..."

בהלכה הפסוקה, אין אחידות דעים לעניין טיבו ופירושו של הרכיב הנסיבתי "שלא כדין", בעבירות השונות בהן הוא כלול. המלומד פרופ' פלר סבור אף, כי במקרים רבים המדובר ברכיב מיותר (פלר, יסודות בדיני עונשין, כרך א' תשמ"ד, 403 – 419 ).עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי הרכיב הנסיבתי "שלא כדין" אינו מיותר בעבירת האיומים , ומבחנו הוא – העדר הצדק בדין הכללי. בע"פ 103/88 הנ"ל , שם עמ' 385 – 386 , נפסק , כי:

"פשיטא , כי פגיעה היא " שלא כדין" , אם היא מהווה עבירה על פי דיני העונשין. נראה לי, כי יש להוסיף ולקבוע כי פגיעה היא "שלא כדין", אם היא מהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כאשר המחוקק בשיטת המשפט קובע, כי התנהגות פלונית היא מעשה נזיקין, הריהו הופך התנהגות זו להתנהגות "שלא כדין".

נטל השכנוע בעבירת האיומים

נטל השכנוע בעניין הוכחת היסוד של "שלא כדין" מוטל, כמובן, על שכם התביעה, אלא אם כן הוראה מיוחדת קובעת, כי ההנחה היא שההתנהגות אינה כדין".

הסתבכת בפלילים?
זומנת לחקירה במשטרה?
זומנת למתן עדות?
קבלת כתב אישום?
מחפש עורך דין פלילי?
מלא פרטים ונחזור אליך בהקדם!
שם מלא
איזור מגורים
דוא"ל
טלפון
סיבת פנייה

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

מדיניות אי הפללה בשימוש סמים, תפסו אותך? יש לך סיכויים לצאת מזה!עבירות מין: מה העונש?
אונס: מהי עבירת אונס ומה העונש הצפוי?מעשה סדום, מה העונש הצפוי?
חשוד בהטרדה מינית? אנחנו יכולים לעזור לך!העלמות מיסים, מה העונש הצפוי?
איש ציבור הורשע בעבירה של הסתה לאלימות, מהו עונשו? התחזות, מה העונש בחוק על התחזות?
הדחה בחקירה, מהי?שיבוש הליכי משפט כעבירה פלילית
מאמרים נוספים בקטגוריה זו...

לעו"ד פלילי חייג/י 053-9428444




Powerd by traffico LTD