עו"ד פלילי לשירותך חייג/י 053-9428444

אנחנו זמינים גם עכשיו!

האם זכאי נאשם לעיין בגיליונות הרישום הפלילי של כל עד

בית המשפט העליון קבע כי על מנת להכריע בשאלת זכאותו של נאשם לעיון בגיליונות רישום פלילי של עדי תביעה, יש לבדוק את הרלוונטיות של המידע לעניין הנדון. השופטת הדגישה כי בכל מקרה בו נחשף גיליון רישום, נפגעת זכות הפרטיות של אותו עד, אולם לעיתים זכות זו נסוגה מול זכאותו של הנאשם למשפט הוגן.

במקרה זה, הכריע בית המשפט העליון בשאלה האם נאשם זכאי לעיין בגיליונות הרישום הפלילי של עדים מטעם התביעה, ללא כל מגבלה. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק כי יש צורך בזיקה של רלוונטיות בין הגיליונות להליך הנדון. לכן, השופט הורה להעמיד לעיון הסנגוריה גיליון רישום של עד אחד בלבד מבין כלל העדים. על החלטה זו הוגש ערר.

נגד העורר הוגש כתב אישום. סמוך לאחר הגשתו, הסנגור פנה בדרישה לתביעה כי תעמיד לעיונו חומר ראיות שהתייחס לעדים שונים. הסנגור ביסס את החלטתו על הלכת יחזקאלי אשר מכוחה, הן לתביעה והן לבית המשפט לא קיים שיקול דעת בדחיית בקשות עיון בחומרי החקירה. קרי, הסנגור היה רשאי לפנות בדרישה טכנית להמצאת הגיליונות, ללא אישור שופט, ועל התביעה הייתה חובה להמציא את הנדרש. במקרה זה, המחלוקת נסבה סביב גיליונותיהם של ארבעה עדים. כאמור, בית המשפט המחוזי פירש את ההלכה באופן שונה ואפשר חשיפת גיליון אחד בלבד. על החלטה זו הוגש ערר.

העורר טען כי בית משפט קמא סטה בהחלטתו מהלכת יחזקאלי ולכן היה להורות על ביטול ההחלטה. מנגד, לדעת המדינה, הלכת יחזקאלי ניתנה על ידי דן יחיד ולכן היא לא היוותה תקדים מחייב ובית המשפט המחוזי לא היה כבול בהחלטתו להחלטה שנפסקה בפרשה זו.

דיון והכרעה

השופטת ציינה כי שאלת אופן קביעת הלכת יחזקאלי לא הייתה מוקד הדיון דנן. לכן, היא נמנעה מקביעת הלכה בעניין. עם זאת, השופטת דחתה את בקשתו של העורר להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת לתת הוראה שונה, תוך מתן פרשנות נכונה להלכה. נקבע כי בקשה זו הייתה כמעין "ענישה" של בית המשפט קמא על כך שסטה מההלכה הפסוקה וצעד זה לא היה נחוץ. יתרה מזאת, הוא נתפס כמיותר ומתריס. לגופו של עניין, השופטת דנה בשאלה האם גיליונות המרשם הפלילי של עד הפכו לנחלת הנאשם החל משלב הגשת כתב האישום ואילך.

גיליונות המרשם למעשה כוללים מידע על הרשעות בעברו של האדם. בגיליון לא מופיע מידע על תיקים תלויים ועומדים או תיקים שנסגרו. לדעת העורר, המסגרת הנורמטיבית לחשיפת מידע זה, הייתה מצויה בחוק המרשם ותקנות השבים, תשמ"א – 1981. לדעת השופטת, היה ניתן למצוא בהוראות החוק את הפתרון לשאלה האם ניתן להעביר את גיליונות המרשם לסנגור. עם זאת, מסלול נוסף לפתרון השאלה היה בהכללת גיליונות הרישום כחומרי חקירה וכיוון שכך, הם היו כפופים לעקרונות שנקבעו באשר לעיון בכל חומרי החקירה. נפסק כי על בית המשפט להכריע בשאלה לפי כל אחד משני מסלולים אלו.

השיקולים אותם היה לשקול בעת ההכרעה נקבעו בפסיקה קודמת של בית המשפט העליון: מחד גיסא, זכותו של הנאשם למשפט הוגן. מאידך גיסא, ההגנה על פרטיות העדים. בהתנגשות חזיתית בין השיקולים, זכותו של הנאשם למשפט הוגן היא שהכריע את הכף. אולם, במקרים בהם זכותו של הנאשם להתגונן לא נפגעה, או כאשר האפשרות לפגיעה הייתה רחוקה ובלתי משמעותית, ניתן משקל הולם לזכויות העדים וקורבנות העבירה.

במקביל, ניתן משקל לאינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט, אכיפת החוק וחשיפת עבירות. בנוסף, נקבע כי השיקול המרכזי ביישומה של נוסחה זו היה חשיבות החומר להגנת הנאשם. כלומר, על בית המשפט היה לבחון בכל מקרה את זיקתו של החומר לאישום ולנאשם. במקרים בהם החומר תרם להגנת הנאשם, בית המשפט הורה על גילוי החומר אף אם היה בכך משום פגיעה בזכויותיו של עד או מתלונן. במקרה זה, על מנת להכריע בשאלה, השופטת עיינה בגיליונות הרישום המדוברים. לאחר עריכת האיזון הנ"ל, היא החליטה להעמיד לעיון הסנגוריה שניים מתוך שלושת הגיליונות שהיו במחלוקת.

הסתבכת בפלילים?
זומנת לחקירה במשטרה?
זומנת למתן עדות?
קבלת כתב אישום?
מחפש עורך דין פלילי?
מלא פרטים ונחזור אליך בהקדם!
שם מלא
איזור מגורים
דוא"ל
טלפון
סיבת פנייה

מאמרים נוספים בקטגוריה זו

עונש על עבירת מעשה מגונההימנעות מהרשעת קטין למרות הודאה בביצוע עבירות תעבורה חמורות
האם שיתוף פעולה עם שירות המבחן יכול להשפיע על גזר הדין?האם חלוף זמן הוא שיקול במתן גזר דין בגין עבירות מין?
שימוש במידע פנים על ידי איש פנים - גזר דיןגזר דין חמור לפדופיל - 45 שנות מאסר בפועל
גזר דין בגין עבירות נשק - האם תוחמר הענישה?סטייה מהסדר טיעון מקל שהושג עם גנב רכב מהשטחים
עבירות בין על ידי קטין ומאסר בפועלהקטינים אשר הרגו את לאנס וולף הורשעו בגרימת מוות ברשלנות
מאמרים נוספים בקטגוריה זו...

לעו"ד פלילי חייג/י 053-9428444




Powerd by traffico LTD