עבירת עושק
עבירת העושק
סעיף 431 לחוק העונשין קובע :
המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת
מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
-
דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
-
דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
-
נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.
עבירת העושק יוצאת מנקודת הנחה של חוסר שוויון בין "הנותן" לבין "העושק", שבגדרו רכש העושק יתרון בלתי הוגן על הנותן, כשהיתרון נובע ממצוקת הזולת, מהיותו לוקה בחולשה גופנית או שכלית, בהיותו חסר נסיון או קל דעת.
לקבלת מידע משפטי נוסף לחץ/י: יעוץ משפטי
הפסיקה קבעה כי עבירת העושק מורכבת משני יסודות עובדתיים, האחד הוא התנהגותי - הכולל דרישה, קבלה או מתן בתנאים האמורים בסעיפי המשנה, ומיסוד נסיבתי - הכולל ניצול מצב של חולשה, מצוקה, חוסר נסיון וקלות דעת של הזולת, וקבלת תמורה בלתי סבירה או שאינה מגיעה כדין.
רכיב נוסף הוא היסוד הנפשי שמשמעותו מודעות לקיומו של היסוד העובדתי ולנסיבות הרלוונטיות, היינו מצבו של המנוצל וקבלת התמורה.
(ראה בספרו של השופט קדמי "על הדין בפלילים" עמודים 478-481).
