גזר דין בגין עבירות נשק - האם תוחמר הענישה?

ת"פ 51546-06-11 מדינת ישראל נ' חאלד

בית המשפט המחוזי בחיפה, בגזר דין אשר ניתן על ידי השופט עודד גרשון, קבע כי יש להחמיר באופן משמעותי בענישה בגין הרשעה בעבירות נשק. "נשק חם נמצא היום בזמינות מעוררת דאגה בקרב עבריינים בישראל. מדובר ברעה חולה אשר נפשו של הציבור קצה ממנה", כתב השופט בגזר הדין. כמו כן, השופט הזכיר גם את ההלכה אשר נפסקה בעניין זה בבית המשפט העליון. לפיה, גם כאשר מדובר באדם שהורשע בפעם הראשונה בעבירת נשק, יש לשקול הטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. השופט הוסיף כי "ככל שעבירת הנשק תהיה חמורה יותר, לדוגמא כאשר היא נעשתה בצוותא או כאשר הנשק היה כלי לביצוע עבירות פליליות נוספות, יש להגביר את ההרתעה והענישה בגינה".

בסופו של דבר, בית המשפט גזר על הנאשם במקרה דנן, זוהיר חאלד, מאסר בפועל למשך שמונה שנים. הנאשם הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו במסגרת הסדר טיעון שהושג בין סנגורו ובין הפרקליטות. העבירות בהן הורשע חאלד במקרה זה היו - נשיאה והובלת נשק, חבלה בנסיבות מחמירות, והחזקת נשק.

סנגורו של הנאשם טען כי יש להקל בעונשו של מרשו וזאת משום שהאחרון הינו "אדם נורמטיבי". בית המשפט דחה טענות אלה מכל וכל. השופט גרשון הדגיש בפני הסנגור כי האקדח נשוא כתב האישום לא הוסגר ולא נמסר למשטרה וספק רב אם הנאשם ביקש לתקן דרכיו ולסייע לשוטרים למגר את עבריינות הנשק על ידי מסירת הכלי המסוכן. השופט הוסיף כי במצב הנוכחי, בו מיקום האקדח איננו ידוע, סביר בהחלט שהוא ישמש בעתיד לביצוע עבירות נוספות ואף לפגוע באדם.

לסיכום, נקבע כי הנסיבות החמורות אשר בהן הודה הנאשם במסגרת הסדר הטיעון הצדיקו את הטיית הכף אל עבר העונש המקסימאלי בגין עבירות כגון דא. עם זאת, בית המשפט התייחס לגילו הצעיר של הנאשם, לכך שהייתה זו עבורו עבירה ראשונה, ולכך שהוא הודה במעשה והביע חרטה.