מהי העלבת עובד ציבור?

עובדי ציבור מייצגים בעבודתם את המדינה ומוסדותיה. עובדים אלו משרתים בפעולתם את הציבור הרחב ולכן יש עליהם פיקוח, והם חשופים לביקורת הן מצד הציבור עצמו, והן מצד המדינה. על מנת לאפשר להם לבצע את עבודתם נאמנה, ללא חשש מפגיעות על ידי הציבור, החוק קובע איסור על העלבתם. לעומת זאת, אין איסור בחוק העונשין על העלבת אזרח שאינו עובד ציבור. קרי, זוהי אינה עבירה פלילית. מטרתו של האיסור הוא לספק הגנה נוספת לעובדי הציבור.

העבירה על פי החוק

סעיף 288 לחוק העונשין קובע את עבירת העלבת עובד ציבור. על פי החוק, המעליב בתנועות, מילים או במעשים עובד ציבור או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו מאסר שישה חודשים. עובד ציבור יכול להיות שוטר, שופט, פקיד במשרדי המדינה, עובד עירייה וכל אדם אחר שעובד באחד מגופי המדינה.

העלבת האדם יכולה להיעשות על ידי אמירה מילולית, פעולה פיזית, תנועת גוף או במעשה מסוים. כלומר, כל פעולה שיש בה כדי לפגוע בעובד ציבור. עם זאת, אין הכרח כי עובד הציבור יפגע. די בכך שבוצעה פעולת העלבה. אולם, יש לבדוק האם מדובר בהעלבה. לא בכל מקרה בו נאמרה אמירה העלולה לפגוע, יועמד האדם לדין. זאת בשל עיקרון חופש הביטוי הקיים במדינה דמוקרטית, המאפשר לבני אדם להתבטא בחופשיות ללא חשש כי ירדפו אותם בגין אמירותיהם.

לכן, בכל מקרה בו מוגש כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור, יש לאזן בין חופש הביטוי לבין מעמד עובד הציבור ומידת ההגנה עליו. על מנת לערוך איזון זה, האמירה המעליבה נבדקת לגופו של עניין, באמצעות מספר פרמטרים: מידת הפגיעה – עד כמה היא הייתה חמורה; האם מדובר במעשה או אמירה חד פעמית בתגובה לאמרת עובד הציבור, או תרחיש שחזר על עצמו; האם הייתה מטרה לפגוע ולהעליב את עובד הציבור ומה היו נסיבות האמירה – האם היא נאמרה ברבים או בנוכחות עובד הציבור והנאשם בלבד.

במקרים בהם האמירה הינה פוגענית, נאמרת מספר פעמים ללא הצדקה ומטרתה לפגוע בעובד הציבור, יועמד הנאשם לדין בגין עבירת העלבת עובד ציבור. בתי המשפט מייחסים חומרה יתרה למקרים בהם עובד הציבור שנפגע הינו שופט. התפיסה היא כי פגיעה בשופט משמעה פגיעה בשלטון החוק.

העבירה בראי הפסיקה:

בע"פ 143/05 מדינת ישראל נ' יוסף אונגרפלד, הורשע הנאשם בעבירה של העלבת עובד ציבור. המתלונן בתיק היה במועדים הרלוונטים שוטר בתפקידי חקירות בתחנת משטרה בחדרה. הנאשם הציב כרזה בפתח תחנת המשטרה בה עבד המתלונן ובה נכתב כי יש לפטר את השוטר בשל העובדה שהוא משתף פעולה עם עבריינים. הכרזה הוצבה במקום במשך שבוע. בהצבתה, יוחסה לנאשם עבירה של העלבת עובד ציבור והוא נידון למאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים.

בת"פ 2008/01 מדינת ישראל נ' עו"ד נאזר, הורשע הנאשם בעבירה של העלבת עובד ציבור והוטל עליו קנס בסך של 6,000 ₪. נגד הנאשם, עורך דין במקצועו, הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ. בבית המשפט התנהל דיון, בו ייצג הנאשם את עצמו והוא ביקש את ביטול הצו. הרשם דחה את בקשתו. במהלך הקראת ההחלטה, הנאשם התקרב לרשם, התפרץ כלפיו ואיים עליו. הוא הורשע בגין עבירת האיומים והעלבת עובד ציבור.

בת"פ 4513/95 מדינת ישראל נ' משה ונונו, הנאשם הורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור לאחר שהעליב חבר מועצה מקומית. על פי הנטען, ביום 3.7.1994 התקיימה ישיבה של המועצה המקומית רכסים שהייתה פתוחה לציבור. הנאשם נכח בישיבה ובמהלכה הוא התפרץ על יו"ר המועצה המקומית וקרא לעברו קריאות גנאי, על רקע מחלוקת בעניין ניהול המועצה. בשל כך הוא נאשם והורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור.