טענות הגנה במשפט פלילי
הגנות אפשריות במשפט הפלילי בישראל
אחריות פלילית - הגנות במשפט הפלילי:
אחריות פלילית תוגדר בעקבות מעשה או מחדל רצוניים האסורים בחוק הפלילי בתוספת מחשבה פלילית. על-מנת להגדיר אחריות פלילית יש צורך להגדיר מהי אשמה. להגדרת אשמה קיימים 4 מרכיבים שנדרשים להתקיים במלואם ואם אחד מהמרכיבים לא מתקיים אז אין אחריות פלילית (תפקיד התביעה להוכיח מרכיבים אלו):
אחריות אישית:
לכל אדם אחריות רק על מעשיו האישיים כך שאין אחריות קולקטיבית, חריגים לכך יכולים להיות למשל: אחריות פלילית בעקבות פעילות תאגיד, כך שפגיעה והענשת תאגידים תביא לפגיעה בבעלי המניות.
לקבלת מידע משפטי נוסף לחץ/י: יעוץ משפטי
כשרות פלילית:
לא תתקיים אחריות פלילית אם לא תהא אפשרות מינימאלית לבחירה בין דרכים שונות, כמו למשל: אדם הפועל ללא הכרה מתוך אוטומאטיות, או קטין שאין לו אפשרויות בחירה, או חולה נפש, לכל אלו לא תתקיים אחריות כי אין להם את הכושר לבחור בדרכי התנהגות אלטרנטיביות.
קיימים מקרים בהם נשלל חופש בחירתו של אדם באופן מוחלט וקיימים המקרים בהם נשלל חופש בחירתו באופן יחסי, כמו למשל: אדם חסר שפיות שיבצע עבירה אינו בעל אחריות בעניין ומוגדר כאינו כשיר פלילית, כיוון שנשלל ממנו חופש בחירתו, לעומתו אדם נורמאלי שביצע עבירה גם אם ביצעה מתוך אילוץ/כורח, תעלה שאלת אחריותו כיוון שחופש בחירתו היה יחסי .
היסוד הנפשי:
על-מנת שתתקיים אחריות פלילית דרוש יסוד נפשי, היסוד הנפשי יכול להתקיים בצורת מחשבה פלילית כמו למשל: כאשר למבצע העבירה יש מודעות למעשיו או יסוד נפשי המתקיים בצורת רשלנות כמו למשל: חוסר מודעות של מבצע העבירה על-אף שיכול היה להיות מודע.
ברוב המכריע של עבירות נדרש בנוסף להתנהגות גם יסוד נפשי או של מחשבה פלילית או של רשלנות, אבל איזשהו יסוד נפשי נדרש כתנאי.
סייגים לאחריות הפלילית:
המחוקק מוכן להתחשב בנסיבות מסוימות, כגון: הגנה עצמית : למרות תקיפתו של האדם ואפשרויות הבחירה שהיו ברשותו וכן המחשבה הפלילית המתלווה לכך, הוא ביצע את העבירה מתוך הגנה עצמית.
כורח: אדם הפועל תחת איום למרות שהתקיימו כל יסודות האשמה האחרים.
צידוק : ציות לפקודה בנסיבות מסוימות.
תנאים נוספים לקיומה של עבירה פלילית יהיו תלויים במבצע- אשר מבחינת בגרות דעתו ותקינות כוחו היה מסוגל להתנהג בהתאם לכללים חברתיים, ובעל כושר להבין את המשמעות של מעשיו.
אם תנאים אלו אינם מתקיימים אצל מבצע העבירה ואינו יכול להיחשב למבצע עבירה פלילית, גם לא יוכל יהיה להיענש.
בנוסף לכך מציין החוק את גיל האחריות הפלילית (סעיף 34) וקובע כי מתחת לגיל 12 אדם לא ישא באחריות פלילית,כיוון שמתחת לגיל זה צריך לראות את הקטין כמי שאינו מסוגל עדיין לתפוס את המשמעויות השונות המתלוות לביצוע עבירתו.
בין השנים 78-89 הועלה הגיל ל 13, הטיפול בקטין יהיה על פי חוק הנוער - טיפול והשגחה המתיר לבית המשפט לתת הוראות הדרושות לטיפול והשגחה על קטין, חינוכו ושיקומו.
סוגי הגנות במשפט הפלילי:
העדר שליטה (סעיף 34 ז')
העדר שליטה מוגדר בחוק כיכולת הבחירה במערך קווי התנהגות אחרים ושונים, בעוד אחד מהם צריך להוות את ההתנהגות הנדרשת על ידי החוק הפלילי.
העדר שליטה מוגדר בחוק כהגנה שמשמעותה העדר רציה אך ללא העדר שפיות, כלומר: העדר רציה מוגדר בחוק כחוסר שפיות ואדם כזה מוגדר כחולה נפש ועליו להיכנס לבית חולים לחולי נפש, לעומתו- אדם בעל הגנת העדר שליטה עלול להשתחרר ואף לא להתאשפז בבית החולים לחולי נפש כיוון שהתנאי המרכזי להתנהגותו הוא שהתנהגותו נובעת מרצונו וכן גם פעולותיו נשלטות על-ידיו ולכן קיימת אצל אדם זה היכולת לשנות את התנהגותו וזאת הדרישה המינימאלית של המשפט הפלילי לשפיטת עבריין.
הגנת השכרות (סעיף 34 ט')
הגנת השכרות מוגדרת בחוק כהגנה בפני ביצוע פלילי בעוד מבצע העבירה היה תחת השפעת שכרות(לאו דווקא שכרות מאלכוהול, אלא גם שכרות שנבעה מסם כלשהו), בנוסף לכך , כפי שצוין בנוגע לאחריות הפלילית- כאשר קיים מצב של שכרות שלא מרצון או שלא מדעת, מצב זה יקנה פטור מלא מאחריות פלילית.
בנוגע להאשמה פלילית- עבריין יזוכה רק אם לא התקיימה גם מחשבה פלילית,כלומר: העובר עבירה היה שיכור שלא באחריות ומישהו אחר היה אחראי על-כך.
הגנה עצמית (סעיף 34 י')
הגנה עצמית מוגדרת על-בסיס הגדרתה של תקיפה בלתי חוקית, אך חייבת לעמוד בדרישה שהמתגונן חייב להדוף כל התקפה באמצעות פגיעה קלה בתוקף ובאם ביצע עבירה על החוק
(כגון: רצח) אך עמד בתנאי זה- יזוכה מכל אשמה.
הגנת הצורך (סעיף 34 י"א)
הגנת הצורך מתארת מצב בו לתוקף לא הייתה אלטרנטיבה אחרת/שונה לתקוף ולכן קרויה- הגנת הצורך.
המשפט הפלילי לוקח בחשבון שבסעיף זה יכולות להיות אלטרנטיבות שונות לתוקף ולכן מציין שרק אם הגן על עצמו ללא אלטרנטיבה אחרת כמו למשל: קריאה לרשויות החוק והביטחון, יהא מוגן תחת הגנה זו, בנוסף,מציין החוק שחייבת להיות סכנה מוחשית ואמיתית של פגיעה חמורה אחרת יכול היה המגן על עצמו להיעזר בדרכים אחרות וחוקיות.
כורח (סעיף 34 י"ב)
הגנה זו חלה על מבצע עבירה שביצע מעשים בתנאים בהם אותו המעשה נכפה עליו.
ביצוע המעשה נכפה עליו תוך כדי שבירת כל כוח התנגדות הבא מצידו שבעיקרו מדובר על כוח התנגדות מנטאלי, כיוון שעמדה מולו הדילמה הקשה אם למלא אחר דרישת הכופה או להסתכן באיום העומד כלפיו.
על-אף התהליך הברור של חופש הבחירה הקיים בכל מצב מציאותי ולמרות צמצומו במקרי דילמה כאלו/אחרים מביא החוק לעניין זה את נושא חופש בחירתו של המאוים- רק במקרה ולא נותרו בידי המאוים אלטרנטיבות אחרות ונאלץ להתמודד עם הכורח תסופק הגנתו.
צידוק (סעיף 34 י"ג)
הגנת הצידוק טומנת בחובה את אותם היסודות של עבירה פלילית אך הופכת את אותה ההתנהגות לבעלת ערך חיובי עבור החברהכיוון שהיא מתבצעת בנסיבות בהן הערך החברתי חשוב יותר עבור החברה מאשר העמדתו לדין של עובר העבירה, כלומר: מדובר על מקרים יוצאי דופן בהם הגנת הצידוק הופכת מעשה פלילי שאינו חוקי לנורמה משפטית כלשהי או טוענה שזהו ציות לצו מסוים של רשות מוסמכת וכד'…
הגנת זוטי דברים (סעיף 34 י"ז)
מדובר על עבירות מינוריות ופעוטות על-אף שמבצע העבירה עבר על החוק וכל יסודות העבירה קיימים. הגנה זו לא תבטל עבירות אלו, אך יצוין שבאם אדם עבר עבירה מעין זו ועל-מנת לקבוע את חומרת העניין יציבו עבירה זו בסקאלת חומרת העבירות ובאם תהא עבירה זו מתחת לרמה המינימאלית של עבירות אנטי חברתיות- אזי תתבצע ההגנה.
טעות במצב דברים (סעיף 34 י"ח)
אדם העובר עברה מתוך טעות כנה לגבי אותו מצב דברים, אזי יראו את מעשיו דרך אותה מערכת הבנות שלו שהובילה אותו לבצע את אותה הטעות, כלומר: יחליפו את המציאות עם המציאות המדומה שלו על-מנת ליצור בסיס להבנה ולתת את הדין, באם אותה מציאות מדומה של עובר העבירה תוביל לתיאור עבירה פלילית הוא יואשם ויתן את הדין, אך אם אותה מציאות תוביל להבנת העברה או שאין היא קיימת כלל- תכול ההגנה.
טעות בדין (סעיף 34 י"ט)
מדובר על הטענה בעניין: אי ידיעת החוק שאינה פוטרת את בעליה, נשאלת השאלה- האם יכול אדם לדעת את כל הדינים? כל אלו המשתרעים על רכיבים רבים לפי פרופ' פלר - תחום העברות הפליליות ניתן לחלוקה לשני סוגים :
*רע שלעצמו - העברות מטבע ברייתן (mala in se) - המודעות ליחס החברה על כל היקפה גורמת לכך שאיש לא יעלה על דעתו שאינן אסורות על פי חוק.
נאשם בעברה של שוד, רצח, אינוס, זיוף, מרמה, גניבה וכיו"ב… לא יכול להעלות את הטענה כי לא ידע שהחוק הפלילי מגדיר מעשים כאלו כעברות פליליות.
החוק מזדהה עם התודעה המשפטית של הציבור ובאמצעות תודעה זו יודע כל פרט כי המעשה הוא בלתי חוקי, לכן לא תתקבל הטענה של אי ידיעת החוק.
*ורע כי נאסר - העברות בשל האיסור החל עליהן (mala inprohibitia)- עברות טכניות שיש להבטיח נגדן את שלום הציבור בתחומים שונים.
ייתכן שלא תמיד ידע הציבור בפרוטרוט את כל ההסדרים הללו ולהפרותיהם שהוגדרו כעברות פליליות.
אך אין מחלוקת בעניין אשר אדם מתקרב לכל תחום בתחומים האמורים הוא נותן דעתו לכך שחייבים להיות הסדרים מיוחדים באותו תחום והוא אף מוזהר על- ידי כללים השוררים בדרך כלל באותו תחום בצורה הממשית ביותר ולכן גם אז אי ידיעת החוק אינה פוטרת בעליה.
הגנה מן הצדק
הגנה המאפשרת לבית המשפט לבטל הליך פלילי או לזכות את הנאשם מסיבות שונות כמו למשל: של פגם קשה אשר נפל בהליך הפלילי ואשר הופך את הרשעת הנאשם לבלתי הוגנת ובלתי צודקת.
לקבלת מידע משפטי נוסף לחץ/י: יעוץ משפטי
