החזקת סמים לשימוש עצמי, האמנם?

סמים הינם חומרים כימיים אשר משפיעים על מערכת העצבים ומייצרים אצל המשתמש שיבוש של תפיסת ההכרה והמציאות. כמו כן, סמים ידועים כחומרים מסוכנים אשר עלולים ליצור שינויים התנהגותיים ולגרום לנזקים נפשיים. ידוע כי פעמים רבות המשתמשים בסמים הופכים לתלויים בחומרים הללו, עד אשר הם מתמכרים אליהם פיסית ונפשית. האיסור על שימוש בסמים (מלבד חריגים כגון אישור עישון מריחואנה עבור נכי צה"ל) נקבע בישראל על בסיס פקודת הסמים. פקודת זו קובעת כי הסמים המסוכנים האסורים בישראל הינם מריחואנה (גראס, חשיש), M.D,M.A, אקסטזי, הרואין, קוקאין, מורפין, קודאין, מתאדון ועוד. כמו כן, הפקודה קובעת כי לכל אדם אסור לגדל, לייצר, לשווק או להפיק סם מכל חומר. הסמכות היחידה אשר יכולה לאשר שימוש בסמים אלו הינה המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי מטעמו.

שימו לב, החקיקה בארץ מבדילה בין החזקת סמים שלא לצורך שימוש עצמי, ובין החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית. למרות ההבדלים בין שתי העבירות הנ"ל, שימוש עצמי בסמים הינו עבירה חמורה, אשר דינה עלול להיות שלוש שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.

כמות הצריכה העצמית בכל סם משתנה לפי אופיו וסוג החומרים הפעילים בו. לדוגמא, מבחינת צריכת קנבוס, שימוש עצמי ייחשב כהחזקה של סם בכמות של עד 15 גרם. מבחינת קוקאין או הרואין, לעומת זאת, מדובר בכמות קטנה ביותר של עד 0.3 גרם. החזקה של סמים בכמויות גדולות מהאמור לעיל נחשבת בעיני החוק כהחזקה שלא לצורך שימוש עצמי. עבירה זו נושקת לעבירת סחר בסמים וגזר הדין בגינה עלול להגיע עד 20 שנות מאסר.

שימו לב, ידוע כי אנשים רבים מחזיקים כמויות גדולות יותר מהקבוע בחוק, אך עדיין מדובר בסמים לצורך שימוש עצמי. אי לכך, במידה ונתפסתם כאשר באמתחתכם סם בכמות גדולה מהמוגדר בחוק, קיימת חשיבות גדולה לסיוע מצד עורך דין פלילי המתמחה בתחום. בתי המשפט יודעים כי יש להבחין בין כל המקרים ולבחון את הנאשם בהתאם לנסיבותיו האישיות. לדוגמא, נאשם נעדר עבר פלילי אשר נתפס כאשר הוא מעשן ג'וינט בגן ציבורי, לא אמור לקבל את אותו העונש המוטל על עבריין סדרתי עם עבר פלילי בתחום הרכוש. זאת ועוד, פעמים רבות יכול עורך דין מנוסה להביא לסיום הפרשה ללא הרשעה. מדובר בשינוי משמעותי שכן תיק אשר מסתיים ללא הרשעה יביא למחיקת הרישום הפלילי בתוך חמש שנים.

שימוש עצמי בקרב קטינים

בתי המשפט בישראל אינם סלחניים לגבי עבירות סמים, בין אם מדובר בקטינים ובין אם עסקינן בבגירים. עם זאת, הפסיקה הכירה בצורך להתייחס לכל נאשם בהתאם לנסיבותיו האישיות, לרבות גילו במידה והוא קטין. ביולי 2009 תוקן חוק הנוער באופן בו ניתן תוקף חוקי לחשיבות השיקום של בני נוער אשר הסתבכו בפלילים. על פי תיקון זה, בני נוער הנחשדים בעבירות פליליות זוכים מצד בית המשפט להבנה כי קיים אינטרס משמעותי מבחינת המדינה להביא לשיקומם (זאת במקום גזירת דינם לחומרה). במקרים אלו בוחנים בית המשפט את עברו של הקטין, משפחתו, השתלבותו בבית הספר (כולל חוות דעת מטעם המורים, יועצת בית הספר, ציונים במבחנים וכדומה), התנדבותו בתנועות נוער, בריאותו הנפשית, מצבו הפיסי וכדומה.