הימנעות מהרשעה פלילית, אימתי?
להרשעה פלילית יש השלכות קשות על עתידו של אדם. זאת גם אם העונש שהושת עליו לא היה מאסר בפועל, אלא מאסר על תנאי, עבודות שירות, קנס או פיצוי. ההרשעה הפלילית יכולה לסכל את עתידו המקצועי של האדם בין אם במניעת קידום, פיטורים או אי קבלה לעבודה. בנוסף, יש מקרים בהם הרשעה פלילית מונעת מלקבל רישיון תעסוקתי כגון עריכת דין. כמו כן, ישנן מדינות שלא מעניקות היתרי כניסה לאנשים בעלי עבר פלילי. לא זו אף זו, היחס הכללי של הסביבה למורשעים בדין הפלילי הוא שלילי וההרשעה מובילה לא פעם גם לפגיעה במשפחתו וסביבתו הקרובה של המורשע.
בבואו לגזור את העונש בגין העבירה הפלילית בה הורשע הנאשם, בית המשפט עורך איזון בין מכלול השיקולים שלפניו, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם. ישנם מקרים שבהם נטען כי ביצוע העבירה על ידי הנאשם היה בגדר אירוע חד פעמי, שלא תאם את אופיו הנורמטיבי של הנאשם. כלומר, הגשת כתב האישום במקרים כאלו שונה מהגשת כתב אישום כנגד עבריינים המסכנים את בטחון הציבור ולכן יש להימנע מהרשעה פלילית. נקודת המוצא הנורמטיבית הרבלנטית לדיון זה הינה כי הימנעות מהרשעה היא החריג לכלל. דהיינו, על פי רוב יש להרשיע אדם אשר הוכחו מעשים פליליים שבוצעו על ידו. הלכה פסוקה היא כי חריג זה עשוי לחול במקרים בהם התקיימו שני תנאים מצטברים:
- שטיב העבירה ונסיבות ביצוע מתיישבים עם הימנעות מהרשעה.
- עלול להיגרם לנאשם נזק חמור או בלתי הפיך בשל הרשעתו
דוגמאות מהפסיקה
בע"פ 2083/95 תמר כתב נ' מדינת ישראל, חויבה המערערת בעבודות ציבור, ללא הרשעה פלילית, בעקבות ביצוע עבירת השוחד על ידה. באותה עת, עבדה המערערת כמפקחת מס הכנסה. בעקבות מידע מודיעיני שהגיע למשטרה, הופעל סוכן סמוי במשרדה של המערערת. הוא הציג עצמו כמייצג נישומים. השניים הסכימו כי הסוכן ילווה למערערת 5,000 ₪ על מנת לקבל הקלה בענייני הנישומים אותם ייצג, כביכול. לאחר מכן, המערערת הואשמה בקבלת שוחד. במהלך המשפט, התברר כי היא המשיכה לעבוד במשרד מס ההכנסה במהלך השנתיים שחלפו לאחר הגשת כתב האישום.
יתרה מזאת, היא נשלחה לקורס מפקחים בכירים וסיימה אותו בהצלחה. במסגרת הסדר הטיעון שהושג בעניינה, התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר. הוא המליץ על האפשרות שלא להרשיע את המערערת בדין. השופט בבית משפט שלום קיבל המלצה זו ונמנע מהרשעת המערערת בדין, אך חייבה בעבודות שירות. על כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. ערכאה זו קיבלה את הערעור והרשיעה את המערערת בדין ואף השהתה אותה מעבודתה.
בערעור לעליון, ביקשה המערערת לבטל את הרשעתה בדין לאור השפעתה מרחיקת הלכת על המשך עתידה המקצועי. בקשה זו נדחתה. במסגרת פסק הדין, בית המשפט העליון קבע שני קריטריונים שרק בהתקיימם ניתן להימנע מהרשעה. ראשית, על ההרשעה הפלילית להביא לפגיעה חמורה בשיקום הנאשם. שנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות העניין על הרשעה, מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים. שיקולים אלו כוללים את הצורך בהרתעה הרבים, הוקעת מעשי העבירה והצורך במדיניות ענישה אחידה ככל האפשר.
בע"פ 9150/08 מדינת ישראל נ' ביטון, הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע שיש להרשיע בדין את הנאשם. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם החנה את מכוניתו בחניון בירושלים. משסירב לשלם את דמי החנייה, מנעה ממנו הקופאית שהפעילה את מחסום היציאה לצאת. הנאשם ניסה לעקוף את המחסום בכל דרך אפשרית. לבסוף, ברח אחר רכב אחר שיצא מהמקום. הקופאית ניסתה לעצור אותו באמצעות ישיבה על מכסה המנוע. הנאשם הבחין בכך, אך המשיך בנסיעה. לבסוף, נפלה הקופאית ונחבטה בראשה בקרקע. הנאשם עזב את המקום ונמנע מהגשת עזרה. הוא הואשם בעבירת התקיפה. שופט בית המשפט המחוזי נימק את אי ההרשעה בנסיבות מקלות וחייב את הנאשם בעבודות שירות ובתשלום פיצוי לקופאית. אולם, בית המשפט העליון קבע כי למרות קיומן של נסיבות מקלות בעניינו של הנאשם, חומרת מעשיו ויחסו לקופאית הצדיקו את הרשעתו בדין. משכך, הושת עליו עונש מאסר על תנאי.
זומנת לחקירה במשטרה?
זומנת למתן עדות?
קבלת כתב אישום?
מחפש עורך דין פלילי?
מאמרים נוספים בקטגוריה זו
הגנה עצמית במשפט פלילי | הימנעות מהרשעה פלילית, אימתי? |