זכויות עובדים – דיני עבודה ומשפט – דמי מחלה.
כתבה ראשונה בסדרת כתבות אודות זכויות העובד בישראל.
בהתאם להלכה הפסוקה ולדין זכויות עובדים המעוגנות בחוקי מגן או בהסכמים קיבוציים אינן ניתנות לויתור. יפים לעניין זה דברי בית הדין בעזריאל סילשי נ' ארכיטקט אהרון דורון כי זכות שהוקנתה לעובד מכוח חוק הבא להגן עליו אינה ניתנת לויתור, לא ויתור מפורש ובודאי לא ויתור מכללא.
התפישה, כי אף בדיני עבודה יש להעמיד בראש סולם הערכים את קדושת רצון ההתקשרות של הצדדים, אינה מקובלת עוד. ככל שהתרחבה רשת משפט העבודה, המסדיר, חדלו יחסי עבודה ותנאי עבודה להיות תלויים בחללו של "רצון הצדדים", ונהיו יותר ויותר שזורים ונתמכים ברקמת הוראות חוק ההסכמים שתרמו לתקנת הציבור, שכן הוראות אלה היו גם לתועלת המעבידים, שראו בביצוען ערובה להתחרות הוגנת ביום לבין עצמם, ומשק המדינה אף הוא יוצא נשכר מקיום תנאי עבודה משופרים ומתוקנים יותר, ויש לזכור עוד שהוראות חוק אלה, המקנות זכויות לעובדים, נתונות להשגחתו של מנגנון הפיקוח הממשלתי, והמפר אותו עשוי לתת על כך את הדין.
למידע מקיף בנושאי זכויות עובדים ודיני עבודה לחצו: זכויות עובדים
מכאן שויתור עובד על זכות מעין זו מהווה פגיעה בסדר הציבורי, ואין לו תוקף מחייב. ומשם שידו לא היתה ביצירת הזכות, בקיומה בשמירה עליה, כן לא יוכל העובד למחוק אותם במחי יד. ודין אחד לויתור שנעשה מראש, בשעת קיום יחסי עבודה, או לאחר שנותקו. שעה שרצה המחוקק להתיר פשרה בזכות שהוקנתה על ידו לעובד, עשה זאת במפורש, ובכפוף לסייגים מגבילים.
דיני עבודה והזכות לדמי מחלה:
זכויות עובדים - מהי הזכות לדמי מחלה?
עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית תשלום באופן הבא:
החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור - תשלום בעד תקופת מחלתו להלן - דמי מחלה
-
בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור - מחצית דמי מחלה. אולם שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין תשלום דמי מחלה בעד הימים הראשון, השני והשלישי להעדר העובד כאמור, וכוחו יפה על אף האמור בסעיף זה.
מהי תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה ?
-
תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ- 90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על-פי חוק זה.
-
עובד שבחודש מסוים לא עבד אצל מעביד או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה, שבאותו חודש, יראו, 25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא, וחלק של חודש עבודה מלא יזכה את העובד בימי מחלה יחסיים.
-
התקופה שבה קיים לגבי עובד ביטוח דמי מחלה לא תובא בחשבון לענין חישוב תקופת הזכאות המקסימלית לדמי מחלה, אולם תקופת זכאותו לדמי מחלה של עובד שנעשה לגביו ביטוח כאמור, תעמוד לו לגבי כל תקופת מחלה שבעדה אין הוא זכאי לתשלום בהתאם לתנאי הביטוח, למעט תקופת המתנה או אכשרה לדמי מחלה המחוייבת מתנאי הביטוח..
מהו שיעור דמי מחלה ?
-
שיעור דמי המחלה יהיה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו.
-
לגבי עובד ששכרו משתלם לפי כמות התוצרת - יהיה שיעור דמי המחלה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך לעבוד והפיק בכל אחד מהימים הכלולים בתקופה האמורה את כמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה שהפיק בשלושה החודשים שקדמו למחלתו.
מהם רכיבי השכר לענין דמי מחלה ?
רכיבים אלה יובאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי המחלה:
-
שכר יסוד
-
תוספת ותק
-
תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות
-
תוספת משפחה
-
תוספת מחלקתית או מקצועית.
אם לא היה שכר העובד משולם לפי הרכיבים המנויים כאמור או לפי חלק מהם, יובא בחשבון לענין שכרו המשתלם לו בעד יום עבודתו הרגילה בצירוף כל תוספת מהתוספות האמורות שהשתלמה לו.
זומנת לחקירה במשטרה?
זומנת למתן עדות?
קבלת כתב אישום?
מחפש עורך דין פלילי?