האם נאשם בעבירות האזנת סתר רשאי לדרוש חשיפת הקלטות?
בג"צ 8258/11
ראש מועצה מקומית בדרום הארץ פנה לאדם נוסף וביקש להתקין מצלמה נסתרת בחדרה של דוברת המועצה. התקנת המצלמה מומנה מקופת המועצה. האדם הנוסף ועובד מטעמו התקינו בחדר המדובר מצלמה ומיקרופון נסתרים. בין מועד ההתקנה לבין מועד הגילוי, המצלמה תיעדה את חדרה של הדוברת, לעיתים כאשר הוא היה ריק מאדם, ולעיתים כאשר הדוברת ישבה בו לבדה ו/או בנוכחות אחרים. לאחר הגילוי, הוגש כנגד השלושה (ראש המועצה, המתקין והעובד) כתב אישום בגין שורה של האזנות סתר.
לאחר שכתב האישום הוגש, הנאשמים ביקשו לחשוף בפניהם את תוכן ההקלטות. מספר הליכים משפטיים התגלגלו בין הצדדים בעניין זה, עד שבית המשפט העליון, בהחלטה שתפורט להלן, דחה את הבקשה. כפי שצוין לעיל, מדובר בנאשמים אשר הוגש כנגדם כתב אישום פלילי בגין ביצוע עבירות שונות בתחום האזנות הסתר. במסגרת העתירה שהוגשה על ידם לבית המשפט העליון, הועלו טענות בנוגע להעדר אפשרות לעיין בקלטות הווידיאו והאודיו פרי מצלמותיהם. המדינה התנגדה לחשיפה של 19 קטעים וזאת בטענה כי הדבר יביא לפגיעה בזכותה של המתלוננת לפרטיות. בית המשפט העליון בחן את טענות העותרים וקבע כי דין עתירתם להידחות על הסף.
כתב האישום בגין עצם ההאזנה ולא בשל תוכן ההאזנה
בהחלטה נקבע כי בג"צ איננו מתערב בהליכים פליליים או אזרחיים אשר מתנהלים בפני בתי המשפט הרגילים אלא אם קיימת טענה בדבר העדר סמכות או שרירות קיצונית בתחום מנהלי. במקרה זה, בית המשפט העליון קבע כי לא התקיימו הנסיבות הקיצוניות אשר הצדיקו הליכה בנתיב זה. יתרה מכך, בג"צ מצא לנכון לדחות את הבקשה גם לגופה.
בהחלטה, אשר ניתנה על ידי השופטים ג'ובראן, דנציגר והנדל, נקבע כי לא כל החומר אשר היה בידיה של התביעה באופן פיסי ענה להגדרה של "חומר חקירה הנוגע לאישום". אי לכך, נקבע כי היות ומדובר בחומרים אשר נגעו לצנעת הפרט של המתלוננת, היה מקום לנקוט בהם במשנה זהירות. בית המשפט קבע כי הלכה פסוקה היא שיש לייחס לערך ההגנה על הפרטיות משקל רב, וזאת כל אימת שהוא לא גורם לפגיעה בנאשם ובזכותו למשפט הוגן. במקרה דנן, השופט ג'ובראן קבע כי העבירות אשר יוחסו לעותרים לא נגעו לתוכן ההקלטות אלא לעצם קיומן של ההקלטות.
סוגיה זו החלישה באופן משמעותי את בקשתם לבחון את תוכנן של ההקלטות. נקבע כי אי מתן אפשרות לעיין בתוכן ההקלטות לא איינה את יכולתם של העותרים להגן על עצמם ולא היה מדובר בחומר שהיה רלבנטי לכתב האישום. במילים אחרות, בית המשפט השלום צדק כאשר הוא קבע שאין לחשוף את תוכן ההקלטות וזאת משום שהדבר לא היה מסייע באופן כלשהו להגנה (ובמקביל הודגשה הפגיעה אשר הייתה עלולה להיות מנת חלקה של המתלוננת עם חשיפת התכנים).
זומנת לחקירה במשטרה?
זומנת למתן עדות?
קבלת כתב אישום?
מחפש עורך דין פלילי?