עבירת התקהלות אסורה

לעיתים, המשטרה עוצרת מפגינים בטענה לפגיעה בסדר הציבורי והפרת השלום. נגד עצורים אלו מוגש לרוב כתב אישום בגין עבירת התקהלות אסורה, הקבועה בסעיף 151 לחוק העונשין. כך היה במקרה של פעילה שנעצרה כשחסמה כביש מרכזי בתל אביב בעת ההפגנה נגד עסקת הטיעון עם נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. מקרה דומה קרה לפעיל פוליטי שמחה נגד מבצע "עופרת יצוקה" ונעצר לאחר שרכב על אופניו באיטיות בעיר תל אביב.

סעיף 151 מגדיר התקהלות אסורה באופן הבא: "שלושה אנשים לפחות אשר התקהלו במקום מסוים לשם עבירה, או לשם מטרה משותפת, והתנהגותם עלולה לגרום לאנשים סביבם לחשוש להפרת השלום הציבורי". על פי הסעיף, אדם אשר משתתף בהתקהלות אסורה, דינו מאסר בפועל עד שנה אחת. על פי סעיף 152, כאשר ההתקהלות האסורה מטילה אימה על הציבור, מדובר בהתפרעות. דין המשתתף בהתפרעות זו הוא מאסר בפועל עד שלוש שנים. כאשר ישנה פגיעה לגוף או לרכוש, גוברת חומרת העבירה. בפסיקה נקבע כי ההתקהלות לא צריכה להיעשות ברשות הרבים. קרי, ההתקהלות יכולה להיעשות גם במקום פרטי, והיא תעלה לכדי התקהלות אסורה אם וכאשר היא גורמת להפרת השלום הציבורי או לחשש מפני הפרת הסדר הציבורי. עם זאת, ההתקהלות צריכה לכלול שלושה אנשים, לכל הפחות.

רכיבים נוספים של העבירה נוגעים למטרת ההתקהלות – מטרה משותפת, אף אם היא כשרה, או מטרה אסורה. בנוסף, נדרש כי התנהגות המתקהלים מעלה יסוד סביר לחשוש מפני ביצוע מעשים אשר יובילו להפרת השלום הציבורי, או שעצם ההתקהלות גורמת לאנשים אחרים להפר את השלום הציבורי, ללא צורך וסיבה מספקת.

בחוק נקבע כי ניתן להגיש כתב אישום פלילי נגד אדם אשר השתתף בהתקהלות אסורה. כלומר, די בנוכחותו של האדם במקום על מנת להגיש נגדו כתב אישום. עם זאת, נדרש כי האדם ידע שההתקהלות בה הוא משתתף הינה אסורה. הידיעה מתייחסת לנסיבות אשר הופכות את ההתקבצות במקום לאסורה ובמקרי קיצון, להתפרעות.

סעיפים 153 ו-154 לחוק קובעים את דרך פיזור ההתקהלות. על פי סעיף 153, ממונה על פי דין הרואה שלושה אנשים מתפרעים, או חושש שהם עומדים לעשות כך, רשאי להורות להם שיתפזרו בשקט. סעיף 154 קובע כי במידה וחלף זמן סביר לאחר ההוראה וטרם ארעה התפזרות, ניתן לעשות כל הדרוש על מנת לפנות את המתפרעים. במידה ואדם הביע התנגדות, ניתן להפעיל נגדו כוח במידה סבירה על מנת להתגבר על התנגדותו. הפעלת כוח זו יכולה להיעשות רק על ידי שוטר, או כל אדם אחר שהוסמך לכך על פי דין. במידה ונגרם נזק לרכוש והתנהגות המתפרעים מחריפה, חומרת העונש גדלה.

עבירת ההתקהלות בראי הפסיקה

התקהלות אסורה על רקע תוכנית ההתנתקות – לקראת יישום התוכנית, הוציא אלוף פיקוד הדרום צו שהורה על סגירת שטח באזור בחבל עזה. כניסה ושהייה במקום נאסרה על אזרחים ישראלים. לאחר הוצאת הצו, הרסו כוחות הצבא בתים באזור ובמחאה על הפעולה, פלשו אזרחים ישראלים לבית נטוש באזור שהוכרז כשטח צבאי סגור. על קירות הבית רוססו כתובות פוגעניות. כוחות הצבא הגיעו למקום לאחר שדווח להם על יידוי אבנים. חלק מהאזרחים הישראלים סרבו להתפנות והתבצרו במנה הנטוש. אז, פרצו החיילים למבנה והוציאו את המתבצרים בכוח מהמקום. אחד מהאזרחים שהשתתפו באירועים הואשם והורשע בהתקהלות אסורה. נטען כי הנאשם עודד אחרים לביצוע מעשי אלימות. בכך, טענה הפרליטות, ניתן לראות כדי הפרת השלום הציבורי באופן שהוביל להטלת אימה על הציבור. שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות הושתו על האדם.

התפרעות בעת יידוי אבנים על מכוניות נוסעות – קטין כבן 14 שנים הורשע בעבירה לפי סעיף 152 לחוק. על פי הנטען, הוא וארבעת נאשמים נוספים המתינו לבואו של רכב נוסעים בציר תנועה ראשי, במטרה ליידות לעברו אבנים. משהגיע הרכב, יידו הצעירים את האבנים וכתוצאה מכך, נופצה שמשת הרכב ומכסה המנוע נפגע. למחרת, חזר האירוע על עצמו ואבנים הושלכו לעבר אוטובוס. בשל גילו הצעיר של הנאשם, נמנע בית המשפט מהטלת עונש מאסר בפועל.