מהי עבירת מטרד לציבור?

במדינה מודרנית, ישנה מערכת חוקים קבועה על מנת לשמור על הסדר הציבורי. מטרתה של מערכת החוקים הנ"ל הינה למנוע עוולות או כל דבר אחר העלול לעלות לכדי מטרד לציבור. עם זאת, לא כל פעולה אשר גורמת אי נוחות מסוימת לקבוצת אנשים הינה מטרד לציבור. מדובר אפוא במעשה או הימנעות ממעשה אשר היו יכולים לגרום ללפגיעה ברבים. פגיעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בהטרדה, אי נוחות או סכנה.

עבירת המטרד לציבור מוגדרת בסעיף 215א לחוק העונשין. כאמור, מטרד לציבור הינו מעשה או מחדל המסב לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו או גורם אי נוחות בשימוש בזכות הרבים. משמעות המונח "הטרדה" התפרשה בפסיקה כהכבדה או אי נוחות רגשית, אך לא כנזק של ממש. ישנו מדרג בין תוצאת המטרד ואי נוחות נתפסת כפחותה מהפרעה. המעשה יכול שיהיה מנוגד לחוק, או שיתבטא בהימנעות ממעשה אשר חובה לעשותו על פי הדין. אין נפקא מינה אם מספר האנשים שהמעשה או המחדל נוח להם מרובה על אלה שהוא גורם להם אי נוחות. עם זאת, כאשר המעשה או המחדל מקל על חלק מהציבור את השימוש בזכויותיו כדין, ניתן לראותו כאינו גורם מטרד. העונש לצד עבירה זו הוא עד שנת מאסר בפועל. יש לציין כי החוק מבחין בין מטרד לציבור לבין מטרד ליחיד. האחרון נוגע לתחום המקרקעין, בעוד שהראשון נועד להגן על כלל הציבור ממטרדים בתחומים שונים.

בנוסף, החוק מגדיר שורת התנהגויות פסולות העלולות לעלות לכדי מטרד לרבים, כאשר העונש לצד מקרים אלו הוא עד שישה חודשי מאסר בפועל:
• התנהגות פרועה או מגונה במקום ציבורי. לחלופין, התנהגות במקום ציבורי העלולה להביא להפרת השלום.
• גרימה לקטין שלא מלאו לו 16 שנים לקבץ נדבות במקום ציבורי, לפשוט יד, לשדל או להניע לכך.
• התהלכות במקום ציבורי לשם קיבוץ נדבות, או השגת תרומות מכל סוג על ידי שימוש בטענות כזב או מרמה או על ידי הטרדה.
• שיטוט בחצרות, דרכים, כבישים או במקום ציבורי בעת שקיימות נסיבות מהן ניתן להסיק על מטרה פסולה או אסורה.

לשם הוכחת העבירות לעיל על התביעה להראות כי המעשה גרם לפגיעה במספר בלתי מוגדר של אנשים. זאת על מנת למנוע מצב בו כל שוטטות סתמית במקום ציבורי תעלה לכדי עבירה. למשל, מקרה בו חבר מועצת העיר באר שבע הכניס לאולם מועצת העיר מגאפון וגרם להפסקת הדיונים חמש פעמים. הוא נעצר ולאחר שהובא לדיון בעניין הארכת מעצרו בפני שופט, הלה הורה לשחררו תוך הבעת פליאה אודות המעצר. עם זאת, יש להדגיש כי החוק לא דורש קיומה של כוונה לפגוע בציבור. קרי, גם אם בעת ההתנהגות לא הייתה לנאשם כוונה לפגוע בציבור, אך מעשיו הובילו לכך, יהיה ניתן להרשיעו בעבירה.

העבירה בראי בית המשפט

ריקון פסולת במרחב הציבורי כיצירת מטרד לציבור – מנהלי חברת בנייה נתפסו כשהם מרוקנים פסולת בניין ברשות הרבים באחת מערי הארץ. נגד החברה, מנהלה ושלושה עובדים נוספים הוגש כתב אישום בגין יצירת מטרד לציבור. מנהלי החברה הורשעו בעבירה זו.

החזקת בית בושת כיצירת מטרד לציבור – מנהלי בתי בושת בערי הארץ מואשמים לעיתים גם ביצירת מטרד לציבור, לאור העובדה שעסק מסוג זה עלול לפגוע בציבור הנמצא באזור ובדיירי הבית בו מתנהל העסק. לרוב, המשטרה מוציאה צו סגירה למקום בשל עילת המטרד.