מסדר זיהוי במשפט הפלילי

מסדר זיהוי הינו אמצעי חקירתי מרכזי באמצעותו המשטרה מבקשת לזהות חשוד בביצוע עבירות פליליות.

מסדר הזיהוי עתיק כדברי ימי החקירות המשטרתיות והוא נערך כאשר למשטרה קיימים עדים אשר ראו או שמעו את החשוד בביצוע העבירה בשעת מעשה.

זיהויו המוחלט  של חשוד כמבצע העבירה הינה יסוד לאחריותו הפלילית, ומכאן שעל המשטרה להוכיח את זהותו של הנאשם כמבצע העבירה למעלה מכל ספק סביר.

הוכחת זהותו של הנאשם בעבירה יכולה להיעשות על ידי זיהויים של חפצים שונים, או באמצעות מסדר זיהוי בידי עד מזהה אחד או יותר.  

לקבלת מידע משפטי נוסף לחץ/י: יעוץ משפטי

קיימים שלושה סוגי מסדרי זיהוי עיקריים, אנו נתמקד בחשוב שבהם - המסדר הפורמאלי:

1.                    מסדר זיהוי פורמאלי – מסדר זיהוי "חי" אשר נעשה לאחר הסכמת החשוד, במסדר זה יועמד החשוד, יחד עם שבעה ניצבים/חשודים נוספים. העד המזהה יסקור את העומדים במסדר, מאחורי זכוכית חד כיוונית , ועל ידי הצבעה או נגיעה בחשוד, יבוצע הזיהוי.  קיימים הגבלים וסייגים לביצוע מסדר זה, והם יידונו בהמשך.

2.                    מסדר זיהוי בתמונות – במידה ואין אפשרות להציג באופן חי את החשודים במסדר זיהוי פורמאלי, מצלמים את החשודים ומציגים בפני העד המזהה 8 תמונות. עד אמור להצביע על התמונה אותה הוא מזהה ועל ידי כך להפליל את החשוד. על המשטרה תמיד להעדיף מסדר זיהוי פורמאלי על פני מסדר זיהוי בתמונות ובכל מקרה לא יערך מסדר זיהוי פורמאלי לאחר מסדר זיהוי בתמונות, שכן העד המזהה מכיר כבר את החשוד מתמונותיו.

3.                    מסדר זיהוי מאולתר -  ניצול הזדמנות בה החשוד נמצא בסביבת אנשים הדומים לו חיצונית וביצוע מסדר זיהוי "פורמאלי" ללא ידיעת החשוד, גם אם לא הסכים לו מרצונו, מסדר מסוג זה יכול להיעשות במקום שאינו מיועד למסדרי זיהוי, כמו מסדרונות או חדרים ציבוריים.

קיימים מספר כללים מחייבים לביצוע מסדר זיהוי, שעל עורך דינו של החשוד להבטיח את קיומם בטרם המסדר, אי קיומם יפגעו בזכויותיו הבסיסיות של החשוד להוכחת חפותו.

 א.  על מסדר הזיהוי לכלול לפחות שמונה דמויות אותן ינסה לזהות העד.  מלבד החשוד, במסדר הזיהוי יעמדו ניצבים אשר דומים במראם לחשוד. לחשוד ניתנת האפשרות להשפיע על בחירת הניצבים, לפסול אותם, או להביא ניצבים מטעמו, כמו כן החשוד רשאי להשפיע על תלבושתם של הניצבים.

ב.  מיקום החשוד בסדר העומדים – באמצעות עורך הדין של החשוד, ניתן להשפיע על מיקום החשוד ביחס לניצבים לפני המסדר ואף בזמן החלפת העדים המזהים. אין לקיים מסדר זיהוי בו החשוד בולט באופן יוצא דופן משאר העומדים במסדר.

ג.  נוכחות עורך דין בשעת המסדר – זכות בסיסית של החשוד היא נוכחות עורך דינו בעת המסדר, אי נכחותו של עורך דין, יש בה משום פגיעה במשקלו הראייתי של המסדר, שכן, קיים חשד להטייתו ו/או אי הקפדה על נהלי קיום מסדר זיהוי חוקי, אך אין בה משום פסילת המסדר ותוצאותיו.

ד. זכות הנאשם לסירוב השתתפות במסדר זיהוי – לחשוד זכות לסרב להשתתף במסדר הזיהוי, אך אין דין זכות זו כדין זכות השתיקה/זכות חיסיון מפני הפללה עצמית, בהן אי שיתוף הפעולה בהליכי חקירה אינם משפיעים על חוות דעת התביעה על החשוד, הווה אומר, היה וחשוד סירב להשתתף במסדר זיהוי, יש בסירובו משום משקל ראייתי לחובתו.

ה.   הכנות וקיום מסדר זיהוי – ההכנות למסדר הזיהוי יעשו ללא נוכחות העד המזהה וליוויו של העד לחדר המסדר יעשה על ידי דמות מוכרת ואמינה אשר תבטיח כי לא ינתן לעד רמז לגבי החשוד.

טעות אפשרית בזיהוי תתכן וזאת מכמה סיבות, הראשונה והחשובה ביניהם היא משך הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה ליום המסדר. זמן ארוך מאוד יקשה על זכרונו של העד ומכאן שתנאי המסדר אינם אובייקטיביים די הצורך. כמו כן יש להבטיח כי משך ההסתכלות של העד המזהה בחשוד יהיה מספק, וכי תוקדש תשומת לב מיוחדת לפרטים מזהים חשובים – קעקועים וסימנים אחרים, אותם אפשר לאמת בטרם החל המסדר, בתיאורו של העד את החשוד, על פי זכרונו.

 עד מזהה אשר אינו בטוח בזיהויו פוגם במהימנות המסדר ומטיל בספק את תוצאותיו. 

לקבלת מידע משפטי נוסף לחץ/י: יעוץ משפטי