מהי עבירת תקיפה

שליפת סכין במגרש חנייה, גרימת חבלה בשל ריב על מקום חנייה, תגרה בין שכנים ותקיפת בני זוג וילדים, כל אלו ועוד הינם מעשי אלימות המתרחשים תדיר במדינה. ידיעות אודות מקרים דומים מתפרסמות יום יום בעיתונים השונים. הנאשמים במעשים מסוג זה עלולים לעמוד לדין בגין עבירת התקיפה בנסיבות שונות. עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין. על פי ההגדרה, המכה אדם, נוגע בו, דוחף אותו או מפעיל על גופו כוח בכל דרך אחרת, בין אם במישרין או בעקיפין, בהיעדר הסכמה או בהסכמה שהושגה בתרמית, הינו תוקף. החוק קובע כי הפעלת כוח יכולה להיות בדרכים ואמצעים שונים: הפעלת חום, אור, גז, חשמל, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותו במידה שיש בה כדי לגרום למותקף נזק או אי נוחות.

בנוסף, החוק מציין כי תקיפה יכולה להיעשות במישרין או בעקיפין. מטרת האבחנה היא להראות שאין חובה שהנאשם עצמו יגע באופן לא ראוי בגוף המותקף. אלא, גם שימוש בחפץ כלשהו שנוגע בגוף המותקף באופן לא ראוי, המסב נזק או אי נוחות, מהווה תקיפה. סעיף 378 מגדיר מהי תקיפה, וחוק העונשין מפרט מספר רב של עבירות תקיפה, מהקלה לחמורה. מטרת האבחנה בין המקרים השונים היא להחמיר עם נאשם שביצע עבירת תקיפה בנסיבות חמורות יותר. למשל, תוך כדי נשיאת נשק או גרימת פגיעה קשה מאוד למותקף.

להלן חלק מעבירות התקיפה השונות, כפי שנקבעו בחוק, והעונש בצידן:
• העבירה הקלה ביותר היא תקיפה סתם. העונש בצידה הוא עד 2 שנות מאסר.
• תקיפה הגורמת חבלה של ממש. העונש בצידה הוא עד 3 שנות מאסר.
• תקיפה לשם בצוע עבירה מסוג פשע או לשם גניבה. העונש בצידן הוא עד 3 שנות מאסר.
• תקיפת עובד ציבור בעת מילוי תפקידו. העונש הוא עד 5 שנות מאסר.
• תקיפה בנסיבות מחמירות. עונש עד 4 שנות מאסר.
• חבלה חמורה. העונש בצדה הוא עד 7 שנות מאסר.
• חבלה חמורה כשהתוקף נשא נשק, קר או חם. העונש בצדה הוא עד 14 שנות מאסר.

ישנם סעיפים נוספים בחוק אשר מכילים יסודות תקיפה, אך מוגדים באופן שונה. זאת עקב חומרתה של התוצאה שנגרמה בשל מעשה התקיפה, או משום מעמדם של הנתקפים או התוקפים, או בגלל האופי המיני של העבירות.

עבירת התקיפה בעיני בית המשפט

בתי המשפט רואים בחומרה ביצוע מעשי תקיפה. זאת בשל התרבות מקרי האלימות בישראל בשנים האחרונות. על כן, הנטייה היא להחמיר בענישתם של נאשמים שמואשמים בביצוע עבירות אלו על מנת להביא למיגור התופעה. ככל שהנסיבות יותר חמורות, כך גם העונש. לרוב, בעבירות תקיפה חמורות, התביעה נוטה אף היא להגיש כתב אישום נגד הנאשם יחד עם בקשת מעצר עד תום ההליכים. עם זאת, בעיני בית המשפט, לא כל מעשה עולה לכדי ביצוע עבירת תקיפה. לדוגמא, בת"פ (ראשון לציון) 1047-04 מדינת ישראל נ' אביגד גליה, נקבע כי משיכת שערות במהלך התקוטטות הדדית לא עלתה לכדי ביצוע עבירת תקיפה. מנגד, בק"פ (ירושלים) 105/07 עו"ד נפתלי אור – נר נ' אמיר רביע נקבע כי יריקה על אדם הינה תקיפה כמשמעותה בחוק.

בעת מתן גזר הדין, בית המשפט שוקל את כלל נסיבות המקרה. מחד גיסא, אופן ביצוע העבירה, נסיבות התקיפה, זהות הקורבן. מאידך גיסא, השופט מתחשב לא פעם בנסיבות חייו האישיות של התוקף כגון התמכרויות שונות, בריאותו ומצבו המשפחתי. למשל, בת"פ (אשקלון) 22321-05-10 מדינת ישראל נ' מור יוסף, בית המשפט התייחס לשיקולי הענישה של צעיר שהואשם כי תקף את רכזת המשמעת בתיכון בו למד. הצעיר נעדר עבר פלילי, ולמרות זאת, בית המשפט הטיל עליו 13 חודשי מאסר. נקבע כי שלמרות גילו ונסיבותיו האישיות, חומרת המעשים אשר כללו נזק כלכלי ונפשי לקורבן חייבו ענישה מחמירה.
כאמור, מעשי התקיפה הפכו לנגע בקרב החברה הישראלית, ועל כן בית המשפט רואה עצמו כמחויב להילחם במעשים לשם מיגור התופעה באמצעות ענישה מחמירה.