מהי עבירת השוחד?

שוחד הינו מצב בו ניתנת טובת הנאה לבעל תפקיד ציבורי, על מנת שיפעיל את כוחו ומעמדו למען נותן השוחד. האיסור לקחת שוחד הינו איסור עתיק מאוד, הקיים עוד מימי התורה. על פי הרמב"ם, גם אם לקיחת השוחד תוביל לעשיית צדק, חל איסור לקחתו. הערך המוגן שעומד ביסוד העבירה הינו הרצון לשמור על טוהר המידות של המערכת הציבורית, לחזק את אמון הציבור במערכת השלטון ולמנוע ניצול לרעה של הכוח המונח בידי עובדי הציבור. בשל כך, ישנו עניין ציבורי רב סביב עבירה זו, הבא לידי ביטוי גם בסיקור תקשורתי נרחב במקרי שוחד.

עבירת השוחד מוגדרת בסעיף 290 לחוק העונשין. על פי ההגדרה, כאשר נותנים כסף או טובת הנאה לעובד ציבור, על מנת שיפעיל את כוחו לטובת הנותן, זהו שוחד. פעולתו של עובד הציבור צריכה להיעשות בקשר לתפקידו ומעמדו הציבורי. טובת ההנאה יכולה להתבטא בכסף, במוצר שווה כסף, שירות, או כל דבר אחר. קרי, כל הטבה באשר היא. טובת ההנאה יכולה להינתן תמורת ביצוע פעולה או הימנעות מעשייתה; באופן ישיר או על ידי מתווך וכן להינתן תמורת פעולה אשר העובד ציבור חייב לעשות במסגרת תפקידו.
  

מיהם עובדי ציבור ואת מי ניתן לשחד?

יש להדגיש כי שוחד ניתן רק לעובד ציבור. פרשנות המונח הינה רחבה, ובתי המשפט נוטים להרחיב את קבוצת האנשים הנחשבים כעובדי ציבור. למשל, בדנ"פ 10987/08 מדינת ישראל נגד ברק כהן, נפסק כי מאבטח שעבד מטעם חברת קבלן פרטית, ונשכר על ידי משרד הפנים לאבטח את לשכת מנהל האוכלוסין בירושלים, נחשב כעובד ציבור לצורך עבירת השוחד. רכיב נוסף בהגדרת העבירה הוא מתן טובת ההנאה בעד פעולה הקשורה בתפקיד. בפסיקה נקבע כי הפעולה לא חייבת להיכנס באופן פורמאלי לסמכויות עובד הציבור כדי שתהיה בעלת זיקה לתפקיד.

כלומר, כל פעולה שעושה עובד הציבור ויש לה קשר לכהונתו בתפקיד ציבורי. די בכך שעובד הציבור מנצל את השפעתו, גם אם אחר מבצע את העבודה. לחלופין, לא נדרש כי השוחד ניתן למען ביצוע פעולה מסוימת. קרי, גם אם טובת ההנאה ניתנה על מנת שבעתיד ינצל הנותן את שירותי עובד הציבור, זהו שוחד.

העונש הקבוע בחוק לצד העבירה הינו מאסר בפועל לתקופה של עד שבע שנים. אין הבדל בין נותן השוחד למקבל, אך הנותן נושא לרוב בעונש מאסר לתקופה השווה למחצית תקופת המאסר של המקבל. לאחר הצטרפות ישראל לארגון ה – OECD, הורחבו המאמצים למיגור תופעת השוחד. במסגרתם, התווספה לחוק העונשין עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר וכן הועלתה הצעת חוק להחמרה בענישה בגין עבירת השוחד.

עבירת השוחד בראי בתי המשפט

שוחד שרים – הן שר הפנים לשעבר אריה דרעי, והן שר הרווחה לשעבר שלמה בניזרי הורשעו בקבלת שוחד. בעניינו של דרעי, הוא הורשע בקבלת שוחד בסך של 150 אלף דולר, בהם השתמש לקניית דירות בעיר ירושלים. במקרה של שלמה בניזרי, הוא הורשע בקבלת שוחד בסך מיליוני שקלים מיזם שעסק בפרויקטים שונים, לרבות גיוס עובדים זרים לישראל. נקבע כי הוא השתמש בסמכותו כשר בממשלה על מנת לקדם את הפרויקטים של היזם. 
שוחד שופטים – בשנת 2003 הורשע שופט כדורגל בקבל שוחד. השופט קיבל שוחד ובתמורה, השתמש בסמכותו ובתפקידו על מנת להביא להטיית תוצאות משחקים וזכייה בהימורים. השופט נידון לשנת מאסר ונגזר עליו קנס כספי גבוה. הפרשה עוררה סערה ציבורית וקבלה את הכינוי "שופטים באדום".
שוחד שוטרים – קצין משטרה נידון לשבעה חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בקבלת שוחד. הקצין קיבל כסף בתמורה לייעוץ שנתן בתיקי תחבורה לנאשמים, ובמקביל שימש באותה עת כאחראי על הגשת כתבי אישום בתחום זה. כלומר, היה באפשרותו להשפיע על סיום התיק כרצונו של מקבל הייעוץ ולנצל את מעמדו הציבורי.