פשיטת רגל ופלילים, הייתכן?
כאשר לאדם חובות כלכלים רבים וחוסר אפשרות לשלמם, הוא יכול לבקש מבית המשפט להכיר בו כפושט רגל. באישור הבקשה, יש מעין הכרה משפטית בחוסר יכולתו של האדם לשלם את חובותיו. במעמד זה, פושט הרגל זוכה להגנה משפטית מפני נושיו ולמעשה, פועל לשם שיקום עתידו. עם זאת, פושט הרגל אינו מוגן מפני העמדה לדין פלילי בשל ביצוע עבירות שונות במהלך תקופת פשיטת הרגל. אין הכוונה לביצוע עבירות פליליות רגילות המנויות בחוק העונשין, אלא לעבירות פליליות הקבועות בפקודת פשיטת הרגל שקובעות התנהגויות שונות העולות לכדי עבירה.
בסעיפים 212 עד 229 בפרק ח' בפקודה קבועה שורת עבירות פליליות שעלולות להתרחש בשל התנהגותו של פושט הרגל. בין העבירות שמפורטות בחוק:
• העדה בכתב של פלוני, בשקר, אודות היותו פושט רגל. העונש לצד עבירה זו – חודש מאסר.
• מסירת מידע חלקי או כוזב לכונס הנכסים. העונש לצד העבירה הוא שנת מאסר.
• הימנעות במזיד מקיום חובות פושט הרגל, או ממסירת נכסים שבהחזקת או שליטת פושט הרגל, במזיד. העונש לצד עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר.
• הברחת נכסי החייב על ידו, לאחר הכרזתו כפושט רגל, או ניסיון לכך במטרה לרמות ולמנוע חלוקת נכסים לנושים. העונש לצד העבירה הוא שלוש שנות מאסר.
• קבלת אשראי לצורך קניית נכס, ללא גילוי נאות למעניק האשראי אודות ההכרזה על המקבל כפושט רגל. העונש לצד עבירה זו הוא שנת מאסר.
יש לציין כי העבירות יכולות להתבצע במהלך שנתיים מיום הגשת בקשת פשיטת הרגל. כלומר, במהלך ההליך עצמו ולאחריו. על פי סעיף 227 לפקודה, מי שמואשם בעבירה לפי הפקודה עומד לדין בבית המשפט המחוזי. זאת גם במקרים בהם מדובר בעבירות שאינן חמורות והעונש בגינן הינו קל. בעבירות אלו, בית המשפט מאפשר להעמיד לדין רק כאשר הוכח קיומו של יסוד סביר באשר לאשמת פושט הרגל.
כלומר, רק במקרים בהם בית המשפט קבע כי ניתן להניח שהחייב ביצע עבירה פלילית ובנוסף, הנסיבות מצדיקות העמדה לדין. הבחנה אחרת אל מול ההליך הפלילי הרגיל היא בעניין תקופת ההתיישנות. בהליך פלילי רגיל, תקופת ההתיישנות נקבעת בהתאם לחומרת העבירה. היא נעה בין שנת התיישנות אחת לעבירה מסוג חטא, עד עשרים שנה לעבירה מסוג פשע, שדינה מאסר עולם. בפקודת פשיטת הרגל, תקופת ההתיישנות שנקבעה לעבירות הינה שלוש שנים.
העבירות בראי הפסיקה:
בת"פ 209/08 מדינת ישראל נ' בועז יונה, הואשם מנכ"ל חברת הבנייה "חפציבה" בעבירות של הברחת נכסים. על פי כתב האישום, יונה ביצע פעולות שנועדו לסלק ולהעלים את נכסיו ונכסי אשתו במרמה, לאחר מתן צווי הכינוס על נכסיו. בין פעולות אלו ניתן למנות את הוראת הנאשם למשוך מחשבון הבנק שלו ברומניה סכום מזומן בסך של 5,000 אירו. הכסף נמשך והועבר אליו. למחרת, יונה משך את יתר הכספים שהיו בחשבון. יונה משך כספים נוספים מחשבונות בישראל ואף פעל לסילוק רכבה של אשתו. בשל עבירה זו ועבירות נוספות, יונה נידון לשבע שנות מאסר בפועל.
בבש"א 3498/04 עמי ישראל נ' עו"ד המאירי, אישר בית המשפט לפתוח בהליכים פלילים נגד החייב בשל מעשים שבוצעו על ידו בהיותו פושט רגל ולאחר שניתן נגדו צו כינוס. נטען כי החייב חתם על שטר חוב ושיקים להבטחת התחייבויות החברה שהוצגה כבבעלותו מול המבקשת. אז, המבקשת ניסתה לפרוע את השיקים, שחזרו כאכ"מ. הוחל בהליך הוצאה לפועל ובמסגרתו גילתה המבקשת לראשונה, כי החייב הוכרז כפושט רגל. בשל כך, נקבע כי יש יסוד סביר להניח שהוראות הפקודה הופרו ונפתח הליך פלילי נגד החייב.
זומנת לחקירה במשטרה?
זומנת למתן עדות?
קבלת כתב אישום?
מחפש עורך דין פלילי?