חקירה במשטרה- זכויות הנחקר בחקירה משטרתית
שמירה על זכויות הנחקרים, העצורים והנאשמים היא עיקרון בסיסי בכל משטר דמוקרטי המתיימר לכבד את זכויות אזרחיו. למערכת אכיפת החוק סמכויות וכלים רבים על מנת להגביל את זכויותיו וחירותו של האזרח. על מנת לאזן ולהגביל את רשויות החוק מלהשתמש בסמכויות אלו לרעה או לכל דבר למעט המטרה שלשמן ניתנו, נחקקו חוקים ותקנות שמטרתן לשמור על הזכויות הבסיסיות של האזרחים במדינה גם בעת שהם מוגדרים נחקרים, עצורים או נאשמים.
חקירה משטרתית הינה שלב מכריע של ההליך הפלילי. הליך זה יקבע בסופו של עניין, אם החשוד יועמד לדין וישפיע בצורה משמעותית על תוצאות המשפט, אם האחרון יתקיים. למשטרה יש אינטרס לסיים חקירות בצורה מהירה ולשם כך היא משקיעה משאבים ואמצעים רבים. מפאת הרצון להשיג ראיות ברורות שיובילו להרשעה, יש חשש מבוסס כי המשטרה תפעיל לחץ בלתי לגיטימי על הנחקר על מנת שיודה בעבירה המיוחסת לו.
הגבולות של האמצעים הנתונים למשטרה בחקירת חשודים אינם ברורים דיו. אמנם, חוק העונשין אוסר על הפעלת אלימות פיסית או נפשית, אך היא אינה מגדירה ותוחמת עד כמה ניתן להשתמש בתחבולות שונות. אי בהירות נוספת שיוצרת מצב בו זכויות הנחקר נתונות לסכנה היא סיווג החקירה.
לפני ניהול החקירה הרשמית, מתנהל לעיתים 'תשאול' שהוא למעשה שיחה חופשית של הנחקר עם החוקר. נחקרים רבים אינם מכירים את זכויותיהם בשלב זה ואינם מודעים להבדלים בין סמכויות וחובות המשטרה בסוגי החקירה השונים. באמצעים שונים, בסיווגי החקירה השונים המשטרה עלולה לנסות "לסחוט" מהנחקרים הודאה כוזבת. קשה מאוד על נאשם להוכיח כי ההודאה שמסר היא הודאה כוזבת.
שאלה זו, האם ההודאה באמת כוזבת, עלתה בכמה משפטים ידועים. מבין המשפטים: הודאת סולימאן אל עביד באונס ורצח של חנית קיקוס ז"ל, רצח ישראל נולמן ז"ל, רצח דנה כרמון ז"ל ופרשת רצח הילד דני כ"ץ. בשנת 1993 שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג מונה לראשות ועדה שדנה בהרשעות של נאשמים על סמך הודאתם בלבד. הועדה דנה בקריטריונים להרשעות על סמך הודאות בלבד, בזכויות נאשמים ובנושאים הקשורים לסוגיות אלו. המלצות הועדה הוגשו לאחר שנה וקיבלו את ברכת שרי המשפטים והמשטרה. משרדים אלו התחייבו להכין הצעת חוק שתביא לידי ביטוי את מסקנות הועדה בחקיקה.
הגבולות של האמצעים הנתונים למשטרה בחקירת חשודים אינם ברורים דיו. אמנם, חוק העונשין אוסר על הפעלת אלימות פיסית או נפשית, אך היא אינה מגדירה ותוחמת עד כמה ניתן להשתמש בתחבולות שונות. אי בהירות נוספת שיוצרת מצב בו זכויות הנחקר נתונות לסכנה היא סיווג החקירה.
לפני ניהול החקירה הרשמית, מתנהל לעיתים 'תשאול' שהוא למעשה שיחה חופשית של הנחקר עם החוקר. נחקרים רבים אינם מכירים את זכויותיהם בשלב זה ואינם מודעים להבדלים בין סמכויות וחובות המשטרה בסוגי החקירה השונים. באמצעים שונים, בסיווגי החקירה השונים המשטרה עלולה לנסות "לסחוט" מהנחקרים הודאה כוזבת. קשה מאוד על נאשם להוכיח כי ההודאה שמסר היא הודאה כוזבת.
שאלה זו, האם ההודאה באמת כוזבת, עלתה בכמה משפטים ידועים. מבין המשפטים: הודאת סולימאן אל עביד באונס ורצח של חנית קיקוס ז"ל, רצח ישראל נולמן ז"ל, רצח דנה כרמון ז"ל ופרשת רצח הילד דני כ"ץ. בשנת 1993 שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג מונה לראשות ועדה שדנה בהרשעות של נאשמים על סמך הודאתם בלבד. הועדה דנה בקריטריונים להרשעות על סמך הודאות בלבד, בזכויות נאשמים ובנושאים הקשורים לסוגיות אלו. המלצות הועדה הוגשו לאחר שנה וקיבלו את ברכת שרי המשפטים והמשטרה. משרדים אלו התחייבו להכין הצעת חוק שתביא לידי ביטוי את מסקנות הועדה בחקיקה.
מסקנות ועדת גולדברג נגעו בכמה תחומים מרכזיים: שמירת זכויות נחקרים ומניעת הודאות שווא ועילות למשפט חוזר. כיום החוק מאפשר הרשעה כשיש הודאה של הנאשם בתוספת דבר מה נוסף. קל מאוד להוסיף דבר מה נוסף. מצב זה מאפשר להרשיע רבים בעבירות שלא הם ביצעו.
בישיבת ועדת חוקה של הכנסת מבקר המדינה, השופט גולדברג פתח בדברים אלו: "הבעיה של הרשעה של חפים מפשע מטרידה, וצריכה להטריד, אותנו. היא צריכה להדיר שינה מעינינו, שמא יושבים חפים מפשע בבתי הכלא, לא תמיד לתקופה קצרה, לתקופה ארוכה. זאת בעיה שמעסיקה לא רק אותנו, היא מעסיקה גם מדינות מתוקנות אחרות, שכן, כבר התגלו מקרים שאנשים ללא אשם בכפם הורשעו, ונענשו על כך" (פרוטוקול ישיבת חוקה של הכנסת, 13.11.03).
בנושא פיתוח אמצעי החקירות, הועדה המליצה על פיתוח תורת חקירות שתסתמך על פרוטוקול שכבר פותח בעולם. בנוסף, הועדה המליצה על מיסוד מקצועיות תחום החקירות על ידי יחידה במשטרה בפיקוד קצין בכיר שתפקח על עבודת החוקרים ותתמקד בנושא מניעת הודאות שווא.
באותה ישיבה, השופט גולדברג הסביר את עמדתו בנושא הודאות חשודים: "לשיטתי, יש לראות הודאה שנמסרה בחקירה ככל ראיה אחרת המוגשת לבית-המשפט. יש לבחון את עמידותה ואת משקלה לפי מכלול הראיות והנסיבות, כשחגורת הביטחון החשובה ביותר לדעתי, ואני מדגיש, 'החשובה ביותר לדעתי', היא הפנמה של המערכת המשפטית כולה לכך, כי יש קבוצות סיכון למסירת הודאת שווא, עקב מגבלה שכלית או ליקוי נפשי".
לסיכום, ניתן לציין את הקמת ועדת גולדברג והגשת מסקנותיה כאחד מהצעדים החשובים אותם עשתה הרשות המחוקקת אל עבר שיפור איכותן, אמינותן ויעילותן של הרשות המבצעת והשופטת. חשוב לכל עורך-דין להכיר את המסקנות וההמלצות האלו, על מנת לאפשר הגנה מיטבית על לקוחותיו העומדים לדין.
בנושא פיתוח אמצעי החקירות, הועדה המליצה על פיתוח תורת חקירות שתסתמך על פרוטוקול שכבר פותח בעולם. בנוסף, הועדה המליצה על מיסוד מקצועיות תחום החקירות על ידי יחידה במשטרה בפיקוד קצין בכיר שתפקח על עבודת החוקרים ותתמקד בנושא מניעת הודאות שווא.
באותה ישיבה, השופט גולדברג הסביר את עמדתו בנושא הודאות חשודים: "לשיטתי, יש לראות הודאה שנמסרה בחקירה ככל ראיה אחרת המוגשת לבית-המשפט. יש לבחון את עמידותה ואת משקלה לפי מכלול הראיות והנסיבות, כשחגורת הביטחון החשובה ביותר לדעתי, ואני מדגיש, 'החשובה ביותר לדעתי', היא הפנמה של המערכת המשפטית כולה לכך, כי יש קבוצות סיכון למסירת הודאת שווא, עקב מגבלה שכלית או ליקוי נפשי".
לסיכום, ניתן לציין את הקמת ועדת גולדברג והגשת מסקנותיה כאחד מהצעדים החשובים אותם עשתה הרשות המחוקקת אל עבר שיפור איכותן, אמינותן ויעילותן של הרשות המבצעת והשופטת. חשוב לכל עורך-דין להכיר את המסקנות וההמלצות האלו, על מנת לאפשר הגנה מיטבית על לקוחותיו העומדים לדין.
הסתבכת בפלילים?
זומנת לחקירה במשטרה?
זומנת למתן עדות?
קבלת כתב אישום?
מחפש עורך דין פלילי?
מלא פרטים ונחזור אליך בהקדם!
זומנת לחקירה במשטרה?
זומנת למתן עדות?
קבלת כתב אישום?
מחפש עורך דין פלילי?
