שיבוש הליכי משפט כעבירה פלילית

מטרת ההליך המשפטי היא לחתור לחקר האמת. על מנת לעשות זאת, ישנם כללים קבועים כיצד צריך להתנהל הליך שיפוטי תקין. כללים אלו מתייחסים הן לפן הטכני פרוצדוראלי של ניהול ההליך והן לפן המהותי. במסגרתם, נקבעו בחוק העונשין שורת עבירות פליליות שמטרתן לשמור על סדרי השלטון והמשפט. אחת מעבירות אלו היא שיבוש הליכי משפט. בשנת 2010 נחקר שר החוץ של ישראל, אביגדור ליברמן, בחשד לעבירה זו.

העבירה קבועה בסעיף 244 לחוק העונשין. על פי הסעיף, העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, דינו מאסר שלוש שנים. לסעיף החוק מספר רכיבים. הראשון, "העושה דבר". על פי החוק, הדבר יכול להיעשות על ידי סיכול הזמנתו של עד, העלמת ראיות או כל דרך אחרת. גם אמירת דברי שקר במשטרה, במידה והיא נעשית במטרה למנוע את ההליך השיפוטי, תעלה לכדי עבירה. בפסיקה אף נקבע כי גם מתן עצה לנהוג בדרך מסוימת שעלולה להביא לסיכול ההליך, אם תמומש, עולה לכדי עבירה.

עם זאת, אין הכרח כי ההליך השיפוטי ישובש בפועל. די בכך שהייתה זו מטרתו של הנאשם. הרכיב השני בעבירה הינו "הליך שיפוטי". בחוק ישנה הגדרה להליך זה ונקבע כי גם חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית המשפט הינם הליכים שיפוטיים. ההליך כולל כל דיון במסגרת גוף או מוסד שבסמכותו לקבל החלטות שיפוטיות. רכיב נוסף של העבירה הינו דרישת הכוונה. כלומר, מטרת הנאשם בפעולה היא להביא להכשלת ההליך, גם אם זו לא התממשה. יש לציין כי מעשה השיבוש יכול שיהיה מתמשך, או יבוא לידי ביטוי במספר התנהגויות שונות החוזרות על עצמן. לחלופין, גם הימנעות מעשיית מעשה במכוון ובמטרה שהדבר יביא לשיבוש מהלכי משפט תחשב כעבירה על החוק.

העבירה בראי בית המשפט:

בע"פ 867/85 פנחס מחרבי נ' מדינת ישראל, ערער הנאשם על הרשעתו בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. הנאשם הורשע בעבירה זו בבית המשפט המחוזי, לאחר שהחליף עם אדם אחר חלקים מתת מקלע שבו החזיק במסגרת תפקידו כמלווה באוטובוס. הנאשם החזיק בחלקים המוחלפים כשלושה שבועות, למרות שחשד כי החלקים היו מעורבים בעבירת המתה שבוצעה בשכם. הסתבר כי אותו אדם שביקש להחליף את החלקים, היה מעורב במעשה המתה שבוצע בשכם מספר שעות טרם ההחלפה. בית המשפט העליון פסק כי מעשה הנאשם לא היה מחדל בשל אי הודעה על הימצאות חלקי הנשק בידו, אלא עלו לכדי הסתרת ראיות חשובות, אותן חיפשו חוקרי המשטרה. בנוסף, הנאשם המשיך להחזיק בחלקים גם לאחר שידע והבין את פשר ההחזקה, או לכל הפחות חשד בה וכן לאחר שהיה מודע לאירועי ההמתה בשכם. התנהגות זו ביטאה את כוונתו הפלילית לבצע מעשה של שיבוש הליכי משפט. משכך, ערעורו נדחה.

בע"פ 1256/99 מדינת ישראל נ' אורי, הורשע אדם בעבירה של שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם שימש כשוטר וכמפקד תחנת משטרה מבשרת ציון. במהלך חודש אוקטובר 1992, הוא שהה במועדון לילה יחד עם חברו שעבד במקום. במועדון פרצה קטטה ובמהלכה נפגע הנאשם מרסיס זכוכית שחדר לעינו הימנית. הוא רצה להסתיר את דבר נוכחותו במועדון בליל הקטטה ולכן סיפר לממונים עליו ולרופא שטיפל בו כי נפצע כתוצאה מהתפוצצות מכסה זכוכית בביתו. הוא ביקש מאשתו שתתמוך בגרסתו וכך גם מחברו שהה עמו במועדון. לאחר זמן מה, נחקר החבר במשטרה אודות הקטטה והסתיר את דבר פציעתו של הנאשם בקטטה. אז, זומן הנאשם לחקירה אודות הקטטה וטען כי לא היה נוכח במקום. אולם, חוקרי המשטרה גילו כי היה נוכח במקום וכי נפצע במהלך הקטטה. בשל כך, הנאשם הועמד לדין והורשע בעבירה של שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה.