סירוב להגיש עזרה, האם עבירה פלילית?

סולדריות ומתן סיוע לאחר בשעת מצוקה הינם ערכים חשובים, אשר לחברה אינטרס בחיזוקם. אחד מהביטויים לחשיבות ערכים אלו הוא בסעיף 491 לחוק העונשין, הקובע את העבירה של סירוב להגיש עזרה. סעיף זה דומה לחוק "השומרוני הטוב" הקיים בארצות הברית ולפיו, על אדם להגיש עזרה לאחר בשעת מצוקה.

על פי סעיף 491 במשפט הישראלי, המסרב להגיש עזרה שיש ביכולתו להגיש, כשהוא נדרש לכך מאת עובד ציבור, לנוכח עבירה בעיצומה או סכנה כגון דליקה, שיטפון, רעש אדמה וכל אסון אחר לציבור, דינו מאסר חודש ימים. כלומר, קיימת חובה להגיש עזרה במצב חירום, לאחר בקשת עזרה מעובד ציבור. קרי, הסעיף לא מחייב את האדם לפעול על דעת עצמו אלא בתגובה לפעולה של אחר.

ביטוי דומה לעיקרון של הגשת עזרה במצבים אלו נמצא בחוק לא תעמוד דם רעך, התשנ"ח – 1998. על פי חוק זה, חובה לאדם להושיט עזרה לאחר הנמצא בסכנה חמורה ומיידית לחייו, שלמות גופו או לבריאותו, עקב אירוע פתאומי. עם זאת, החוק קובע כי הושטת העזרה לא תעשה במקרים בהם יש בה כדי לסכן את שלומו של המסייע או את זולתו. בנוסף, נקבע כי עצם הודעה לרשויות אודות אירוע החירום הינה בגדר הושטת עזרה.

בבג"צ 164/97 קונטרם בע"מ נגד משרד האוצר – אגף המכס והמע"מ ואח', הדגיש השופט מ' חשין את חשיבות הערכים המוגנים הניצבים בבסיס העבירה: "מעשי התנדבות, אלטרואיזם, ועזרה "למך ולזקן", חברה בריאה וראויה לא תקום בלעדיהם. יש, אמנם, שהמשפט יאמץ לו חובה שניתן לאפיינה כחובה אלטרואיסטית. למשל: החובה להגיש עזרה לעובד ציבור בנסיבות מסוימות סעיף 491 לחוק העונשין.. אלה הם החריגים לכלל". עבירה זו למעשה שונה במהותה מעבירות אחרות הקבועות בחוק העונשין שכן, היא מטילה חובה פעילה על האדם לפעול בדרך מסוימת, ולא אוסרת עליו לבצע מעשה מסוים המהווה עבירה פלילית. לכן, מדובר בעבירה החורגת מהכלל שאוסר על האדם לפעול בצורה פלילית.